ויטמין B12 פועל כיסוד ממריץ בתהליך חילוף החומרים, לגידול תאים, להתפצלותם וליצירת DNA. הוא מסייע לייצור תאי הדם האדומים החיוניים להישרדותנו.
חוסר בויטמין זה עלול לגרום לעייפות, לדיכאון, לתחושת נמלול ועקצוץ בידיים וברגליים ושאר הפרעות נוירולוגיות הקשורות למערכת העצבים וכן להרס הכדוריות האדומות.
המדדים התקינים של ויטמין זה בדם הוא מינימום 200 ומקסימום 900. ידוע שטבעוניים לא זקוקים למדדים כל כך גבוהים משום שאין להם צורך בפירוק בשר ואוכל קשה לעיכול.
הבריאות הטבעית אינה ממליצה לקחת תוספים והיא מאמינה שבתזונה בריאה אין בהם צורך והם סתם מעמיסים על המערכת. אך בויטמין B12 לא משחקים. אם המדדים יוצאים נמוכים מ-200 מומלץ ליטול תוסף לתקופה מסויימת עד שהערכים עולים, ובמקביל לעבור לתזונה בריאה כדי שבעיות הספיגה ייפתרו (כמו שכתבנו בעבר).
אם בכל זאת עלינו ליטול תוסף של B12 רצוי שנצרוך אותו בצורה הטבעית שלו הנקראת "מתילקובלמין". זו הצורה הפעילה שעושה דרכה אל המוח ואל מערכת העצבים.
הצורה הסינטתית שלו נקראת "ציאנוקובלמין". היא אמנם יותר זולה וזה מה שקופות החולים לרוב מספקות לנו אך אם ניטול B12 בצורה הסינטתית שלו הכבד יצטרך לעבוד קשה כדי להיפטר מרעל הציאניד שבציאנוקובלמין ולהפוך אותו לצורה הטבעית – למתילקובלאמין.
ויטמין B12 מכיל את היסוד קובלט (לכן הוא נקרא "מתילקובלמין").
אם נצרוך את היסוד קובלט נוכל להגדיל את ספיגת ה B12 בגופנו. מזונות צמחיים המכילים קובלט הם בעיקר חסה, אך יש גם קובלט בכוסמת, תאנים, אגסים, סלק, עגבניות, כרוב, תפ"א, גזר, מישמש, אגוזים ותירס.
אחת העובדות המסקרנות ביותר על אודות ויטמין B12 היא שצמחים ובעלי חיים אינם יכולים לייצר אותו בעצמם. (רוב הויטמינים האחרים מיוצרים ע"י צמחים) אך רק מיקרואורגניזמים, כמו שמרים, עובש, אצות וחיידקים יכולים לייצר ויטמין B12 . עובדה זו חשובה לבני אדם, שכן מערכת העיכול שלנו מכילה פטריות וחיידקים ידידותיים שמייצרים את הרכיב התזונתי החיוני הזה. אם חסר לנו B12 כנראה שחסרה לנו אוכלוסיית החיידקים הטובים שבמעיים.
לסיכום:
- ע"י תזונה בריאה נחזיר את הרירית במערכת העיכול להיות דקה והספיגה תשתפר (כמו שכתבנו בעבר).
- נשתדל להוסיף מזונות המכילים קובלט.
- נחזק את הפלורה הטובה במעיים (המיקרואורגניזם) ע"י אכילת מזונות עשירים בסיבים (פירות וירקות).
- אם המדדים נמוכים – נצטרך לקחת תוסף B12 בצורת מתילקובלאמין לתקופה מוגבלת עד שהמדדים חוזרים להיות תקינים.
*בפוסט זה נעזרתי בספרה המצויין של סוזי כהן – "האמת על התרופות" ובספרו של יצחק בן אורי – "תזונת האדם ובריאותו"