אנסה להסביר בצורה פשוטה אך בהירה מהו שומן רווי ומהו שומן בלתי רווי, ונלמד מה היתרונות ומה החסרונות שלהם.
השומן הרווי:
כולל את כל המוצרים מן החי, שמנים מן הצומח מחוממים, אגוזים ושקדים קלויים, מרגרינה…
זוהי מולקולה הרוויה במיימנים. היא מכילה את המקסימום האפשרי של אטומי מימן. דמיינו לעצמכם מבנה מסודר של חתיכות עץ במשחק "קפלה" העומדות אחת על השנייה בצורה דחוסה. כאשר המבנה הזה הוא כה צפוף ניתן אף לעמוד על ערימת ה"קפלה" מבלי שזו תתפרק.
כך בנויה מולקולת השומן הרווי. המבנה שלה צפוף וישר והיא איננה יכולה להתקפל כי היא רוויה ומלאה. אם נכניס לגופנו שומן רווי הגוף שלנו לא יוכל להשתמש בו משום המבנה המרחבי הדחוס שלו, השומן הרווי יתאחסן כעודף שומן (השמנה) או יתקע ויצטבר על דפנות העורקים ויהפוך ל"פלאק" מסוכן.
השומן הבלתי רווי:
כולל את השמנים מן הצומח אשר אינם מחוממים (שמנים בכבישה קרה), אבוקדו, אגוזים ושקדים למיניהם בצורה הטבעית הלא קלויה, זיתים, עלים ירוקים, וגם מעט בפירות וירקות.
במולקולת השומן הבלתי רווי ישנם "חורים" בהם חסרים מימנים, כך שהמבנה שלה הוא מפוזר, המולקולה הזו יכולה להתקפל ולהתגמש. דמיינו שוב ערימת "קפלה" שאינה מסודרת כמו זו הקודמת, כך שאם נבעט בה היא מיד תתפרק. לכן, אם נכניס לגופנו שומן בלתי רווי הגוף שלנו יצליח להשתמש בו, השומן הזה ינוצל ולא ייתקע.
כעת אנו מבינים את היתרון הרב של השומן הבלתי רווי מול החיסרון של השומן הרווי.
אך בעקבות זאת נוכל להבין דבר נוסף:
משום המבנה הצפוף והמלא של השומן הרווי – נקודת ההתכה שלו (כלומר – חימום השומן, או במילים נוספות – נקודת ההתחמצנות שלו) היא גבוהה. ניתן למשל לחמם מרגרינה או חמאה בטמפרטורה גבוהה מבלי שהיא תתחמצן.
לעומתו, נקודת ההתכה של השומן הבלתי רווי היא נמוכה. זאת משום שהמבנה שלו הוא כאמור, מפוזר – כך נכנס חמצן בין הרווחים שלו והוא מתחמצן אם מחממים אותו.
למשל – שמן זית בכבישה קרה הוא מצויין, אך אם נחמם אותו הוא יתחמצן מהר.
כך גם האגוזים והשקדים למיניהם. הם בריאים וטובים, אך אם נקלה אותם נהרוס את השומן הבריא שבהם.
המסקנות:
שומן בלתי רווי הכי טוב לגוף
אסור לחמם שומן בלתי רווי