ניגשת לארון המזווה לנקות אותו לפסח.

מוציאה מתוכו את כל השאריות.

ארון המזווה התרוקן מתוכן.

זה הזמן לצאת לקניות ולמלא אותו מחדש.

זאת הזדמנות טובה להתבונן רגע ולחשוב מה לשוב ולהכניס אליו ועל מה אולי כדאי לי לוותר.

האם שוב אכניס הביתה מזון מתועש? מזון רווי בחומרים משמרים ובצבעי מאכל? האם אמלא אותו בממתקים ובחטיפים? בשומנים רוויים?

ואולי רגע אעצור את הרגליי הישנים ואחליט שדי. לא עוד.

לא אומר לכם מה להכניס ומה לא. כל אחד אדון לעצמו לבחור במה למלא את המזווה שלו.

הנקודה הקטנה שאני רוצה להאיר כאן היא רק לתפוש את הרגע.

הרגע המיוחד הזה בשנה, שבין ההתרוקנות להתמלאות מזמנת לעיתים עצירה וחשיבה מחודשת – היכן אני רוצה להיות מונח. זמן הניקוי מזמן לנו התבוננות מה אני באמת צריך ומה הוא המיותר.

הן בצד הפיזי, של ריקון ומילוי ארון המזווה והן בצד הנפשי – כאשר אני מנקה את הלכלוך מתוכי, מה הייתי רוצה להשאיר אצלי ועל מה הייתי מוותר.

ניקיונות נעימים…