בואו ננסה להכיר את המנגנון הזה מקרוב.
תחושת השובע מתרחשת בגופנו רק לאחר כ-20 דקות מרגע שהתחלנו לאכול.
עלינו להתהלך עם הידיעה הזו בראשנו ומכאן לחשב את צורת האכילה שלנו.
מכאן, שכדאי לאכול לאט, ברוגע ובמתינות, ללעוס היטב את האוכל ורק אז לבלוע.
אם נאכל בחיפזון נוכל לסיים את הצלחת במהירות וכבר למלא צלחת נוספת ועדיין טרם התפשטה לה תחושת השובע בגופנו. נוכל להעמיס מזון רב לצלחתנו עד שפתאום ברגע אחד נחוש ש"התפוצצנו" ושהגזמנו… כי לקח זמן למנגנון השובע לפעול.
האכילה הרגועה גורמת לנו לאכול במידה הנכונה ובכמות הרצויה. נמתין מעט ונראה אם אנחנו עוד רעבים, ואם נראה שטרם שבענו נוכל להוסיף בשלב הזה עוד מעט אוכל לצלחת.
עלינו להתחיל את הארוחה בהרגשה של רעב קל ולסיים אותה בהרגשה של שובע נעים. הכל בצורה מאוזנת, לנסות לא להגיע למצבי "קצה" של רעב כבד או של התמלאות יתר.
כיצד נעזור לעצמנו לאכול בנחת:
- נשתדל לא להגיע לארוחה כאשר אנחנו מורעבים משום שיהיה לנו קשה מאד בשלב הזה לאכול בנחת.
- מזון מבושל הוא מזון שנלעס מאד מהר, זאת משום שהוא רך, ואין צורך ללעוס אותו הרבה. כך שהוא נבלע בגרון שלנו בין רגע. ירקות חיים, לעומת זאת, מצריכים זמן רב של לעיסה. צלחת מלאה אורז ניתן לסיים לאכול תוך דקה, כמעט בלי ללעוס לעומת סלט כרוב וגזר, הדורשים לעיסה מרובה. לכן תמיד כדאי להתחיל את הארוחה עם סלט חי כלשהו אשר עוזר לנו להאט את קצב כניסת המזון לקיבתנו. אחרי הסלט נעבור למנה הבאה, וגם אם היא תהיה מנה מבושלת נשתדל ללעוס אותה במתינות.