הבריאות הטבעית, כאמור, היא הקשבה אל הגוף.
אנחנו מקשיבים לבקשותיו, לרצונותיו ולפי זה אנחנו פועלים.
החוק של הגוף זה ההקשבה אל צרכיו.
כאשר אנחנו אוכלים תזונה מערבית, הכוללת מזון מתועש, מזון מבושל, הרבה פחמימות עמילניות, מזון מן החי וכו'… הגוף מקבל אליו בבת אחת מסה דלה בנוזלים ומרוכזת מאד והוא זקוק למים על מנת לדלל את המזון ולהצליח לעכלו.
בלחם, באורז, בפסטה ובתפוחי אדמה אין נוזלים.
את הבשר אולי בישלנו עם הרבה מים אך הם התאדו בעת בישול.
גם מזונות מבושלים הם מזונות שהמים שהיו בהם התאדו.
אם המזון מתובל בתבלינים רבים ובעיקר במלח, הגוף זקוק למים רבים על מנת לדללו. המלח לא יוצא מן הגוף, התכונה שלו היא לספוח אליו נוזלים.
חטיפים קנויים כגון תפוצ'יפס, דוריטוס וכו'… מפוצצים בתוספי טעם, ריח, ובעיקר במלח. שימו לב שלאחר שילדים אוכלים מהם הם יכולים לרוקן במהירות לפחות שתי כוסות מים. המלח, המונוסודיום גלוטומט וכמות התבלינים המוגזמת שבחטיפים גורמים לתחושת צמא חזקה. תחושת הצמא היא קריאה של הגוף לעזרה, שהוא זקוק מיד למים.
מכאן שתחושת הצמא תלויה במזונות שאנחנו מכניסים לגופנו.
תזונה מערבית היא תזונה דלה בנוזלים וכאשר אנחנו אוכלים אותה עלינו לשתות הרבה מים.
התזונה הטבעית, המתבססת על הרבה פירות וירקות חיים היא רוויה בנוזלים ולכן, אם רוב התזונה שלנו מתבססת עליה – הגוף לא ישדר לנו אותות של צמא כי אין לו צורך בהם.
אם תיקחו למשל גזר, שעל פניו נראה יבש לחלוטין, ותסחטו אותו – תראו כמה נוזלים מתחבאים בתוכו… קל וחומר באבטיח, במלון ובמלפפון…
אם עשינו פעילות גופנית הגוף שלנו הפריש הרבה זיעה והוא זקוק מחדש למים, לכן הוא שולח לנו אותות חזקים של צמא. נקשיב לו, נשתה ונחזיר אל גופנו את הנוזלים שהתנדפו בזיעה. כך גם בימי הקיץ החמים בהם אנחנו מזיעים יותר מאשר בחורף והגוף מבקש מים.
אם נחזור אל ההתחלה – אל אומנות ההקשבה אל הגוף, ננסה מחדש להקשיב אל תחושת הצמא שלנו ולבחון ממה היא נובעת.
התזונאים והרופאים אומרים לנו לשתות לפחות 8 כוסות מים ביום. הבריאות הטבעית אומרת –שתו לפי התנהלותכם במשך היממה ולפי אורחות חייכם – לפי המזון שאתם מכניסים לגופכם, לפי המאמץ הגופני שאתם עושים, לפי זמן השהייה בקיץ מחוץ לבית או בתוכו. פשוט להתחבר ולהקשיב.