הרעיון של הניקוי הוא לגרום למטבוליזם (חילוף חומרים) מהיר בגופנו.
כלומר – כמה מסה של אוכל נכנסת לגוף וכמה מסה לבסוף יוצאת ממנה.
אם לדוגמה, אכלתי קילוגרם של חסה או שמא אכלתי קילוגרם של שוקולד – בשני המקרים עליתי בקילוגרם.
ההבדל בין שני המקרים הוא לא מה הכנסתי אל גופי אלא מה לבסוף נשאר.
אם הכנסתי קילוגרם של חסה הגוף יאפשר מטבוליזם מהיר – הגוף יקבל ויטמינים, מינרלים ועוד דברים רבים וטובים. הסיבים יספחו אליהם את הרעלים ואת הפסולת ויצאו החוצה בצואה. (ראו בפוסט: "סיבים")
לעומת זאת, אם אכלתי קילוגרם של שוקולד – לא רק שלא הכנסתי שום דבר טוב ומזין, אלא להיפך, הכנסתי לגופי שומן. הגוף מייד יאגור אותו ולא יוציא אותו החוצה כמו שהוציא את החסה.
כך שמהחסה לא נשארת בגוף שום פסולת בעוד השוקולד נאגר ונתקע. אם אכלתי חסה לא עליתי במשקל אך אם אכלתי שוקולד עליתי…
כעת אנחנו מבינים מדוע אפשר לאכול כמויות גדולות של אבטיח ולא להשמין (ראו פירוט על כך בפוסט: "פירות על קיבה ריקה", כדי שהסוכר יכנס לתאים בקלות ובמהירות) – המים שבו יוצאים והסיבים שבו סופחים פסולת ויוצאים גם הם.
ראינו אם כן, שמשקל קשור לפליטת פסולת מהגוף. כמה מסה נכנסת לגוף וכמה יוצאת. ההפרש בין ההכנסה להוצאה – זה המדד בין העלייה או הירידה במשקל.
למתקדמים מביניכם אוסיף ואחדד נקודה נוספת – למעשה אנחנו לא אמורים לספור קלוריות. קלוריה זוהי יחידת אנרגיה להעלאת חום במעלה. מכיוון שאנחנו איננו בויילר אנחנו לא מודדים את המשקל שלנו לפי אנרגיה אלא רק לפי מסה (משקל). הפרמטר שלנו הוא, כפי שלמדנו עתה, המטבוליזם.
לסיכום – אם נעשה ניקוי גוף נאכל מזונות שלא משאירים בגופנו מצברים של פסולת ולא נאגרים.