לכל שבת יש מוצאי שבת…
אם אכלנו בשבת קצת יותר מידי (וזה כולל – עוגות, חטיפים, נשנושים, ארוחות בשריות גדולות), ואפילו אם אכלנו מזונות בריאים וטובים, אבל פשוט אכלנו מהם אכילת יתר – מערכת העיכול שלנו עמוסה בלטפל בכל מה שהכנסנו ולפנות את הפסולת, דבר זה עלול לגרום להרגשת כבדות, עייפות, חולשה, כאבי בטן, גזים, נפיחות ושאר ייסורים.
אם סיימנו את השבת בהרגשת הכבדות הזו, ניתן לעשות ביום ראשון ניקוי קטן. מטרת הניקוי – לתת למערכת העיכול שלנו לסיים את עבודתה, לאפשר לה לפנות את כל מה שהצטבר מהשבת. רק לאחר שנרגיש שהמערכת נקייה נחזור שוב לאכול.
ישנו כלל ידוע – "מה שקולט לא פולט". כלל זה נכון לחיים בכלל והוא מדוייק גם לגבינו. כשאנחנו עסוקים בלקלוט ולהכניס אלינו דברים חדשים, כמו למשל – בזמן לימודים, כאשר בהם אנו רוכשים ידע, אנחנו לא יכולים באותה העת גם ללמוד וגם ללמד. ראשית נקלוט את החומר, נפנים, נעכל אותו, ורק אחר כך נוכל להעביר אותו הלאה.
כך גם לענייננו, כשמערכת העיכול עסוקה בקליטת המזון היא לא מסוגלת באותה העת גם לפנות אותו. אם אכלנו ביום ראשון בבוקר, כאשר המערכת עדיין לא התרוקנה, והפינוי של המזון מהשבת טרם הסתיים, מערכת העיכול תצטרך לטפל במזון החדש שהכנסנו ולדחות את פינוי המזון מהיום הקודם. לכן כדאי שלפני שנמלא את צינור העיכול שלנו מחדש נחכה עד שהמערכת תתנקה.
מתי נדע שהמערכת התנקתה?
ראשית, כשנרגיש שהוצאנו את הפסולת בשירותים… שנית, כשנחוש בתחושת רעב. (על מנגנון הרעב והשובע אדבר בהמשך)
איך נעשה את הניקוי? לרוב נסתפק בדילוג על ארוחת בוקר או דחייתה בשעתיים-שלוש, וגם כשנתחיל לאכול – נשתדל להכניס לגופנו בשלב הזה רק מזון קל לעיכול, שאינו מכביד על המערכת ומאפשר המשך ניקוי. המזונות הקלים לעיכול הם פירות וירקות חיים.
ובהמשך לדברינו – "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן".
אם בשבת הגזמנו מעט – לא צריך ליפול ליאוש. יום ראשון הוא יום התיקון.