בבריאות הטבעית לא מטגנים בשמן. שמן שמחממים אותו מתחמצן והופך להיות מסוכן ורעיל, הוא נתקע בגופנו ולא יוצא. גם אם השתמשנו בשמן איכותי כמו שמן זית בכבישה קרה (כלומר, ללא חימום), ברגע שחיממנו – הרסנו.

ובכל זאת, רבים מהמתכונים מצריכים השחמה של בצל ושום. באפשרותנו לעשות את התהליך של הטיגון, אך במקום לשים שמן נזליף מים.

שלבי ה"טיגון" על מים:

1. נחתוך בצל או שום ונעביר למחבת. נדליק את האש על להבה בינונית.

2. הבצל מפריש נוזלים. יש לערבב כל הזמן עד שמיצי הבצל יצבעו בצבע חום-עדין את תחתית המחבת.

3. נזליף מעט מים למחבת ונערבב. נחזור על התהליך מספר פעמים עד להשחמה בצבע הרצוי. חשוב להזליף מדי פעם מעט מים, כי אם ניצוק מים בכמות רבה מדי הבצל יהפוך למאודה במקום מטוגן.

בסוף התהליך ניתן להמשיך בבישול לפי כל מתכון ומתכון.

אם סיימנו את הבישול, נמתין כ-2 דקות עד שהמחבת תתקרר מעט, ורק בשלב הזה נשפוך מעט שמן זית על הבצל המושחם ונערבב.

הטעם של בצל "מטוגן" על מים, כאשר הוספנו את השמן בסוף התהליך ולא בתחילתו, הוא אף יותר טעים, זאת משום שטעמו של שמן הזית הטרי עולה על טעמו של השמן השרוף והמחומצן.

אצלי בבית אין ריחות של טיגונים. כאשר "מטגנים" על מים ומוסיפים את השמן רק בשלב הסופי, מתפשט בבית ריח נעים של טיגון, אך הוא לא נשאר דבוק בכותלי הבית כמו כשמטגנים בשמן.

למעשה, כך אני מכינה גם אורז, תפוחי אדמה בתנור וכו'… אני מסיימת את הבישול או האפייה, מחכה 2 דקות, ורק בשלב הזה יוצקת שמן זית טרי, מערבבת ומגישה.

נסו ותראו כמה פשוט…. לדייק.