בטבע יש חוקים, על פיהם פועל העולם.
הרברט מ. שלטון, אחד מ"אבות" הבריאות הטבעית, ערך רשימה מפורטת של חוקי החיים, בספרו המרתק – "חיי האדם".
בפוסט זה אשתף אתכם באחד החוקים המיוחדים, אשר נקרא בפיו "חוק ההסתגלות החיותית" או –"גלגל האיזון הטבעי".
"התגובה של האורגניזם לגרויים חיצוניים היא אינסטינקטיבית ומבוססת על אינסטינקט השמירה העצמית, אשר מתאים את עצמו לכל השפעה שאין ביכולתו להרסה או לרסנה"
כל גוף חי אשר רוצה לשמור על עצמו מנזקים, כאשר משהו חיצוני יחדור אליו הוא יגיב בצורה אינסטינקטיבית, כלומר, ללא הפעלת השכל. אם ניגע בתנור חם התגובה הראשונית והמהירה של גופנו תהיה להזיז את היד במהירות ממקור החום, ללא כל חשיבה. אם נאכל מזון מקולקל הגוף ירצה ישר לפלוט אותו החוצה ולכן יתרחש שלשול. כך גם בנפש, אם ילד נפגע מחבר הוא יבכה כדי לשחרר את המטען הרגשי שהצטבר בו וכך הוא ינקה את העלבון. וכו'…
מטרתם של האינסטינקטים הללו היא לשמור על החיים בגופנו. נכנס גירוי חיצוני, הגוף מנקה וכך הוא מגן על עצמו.
אם קורה והאדם חוזר ומכניס לגוף שוב ושוב את אותם הגירויים החיצוניים, הגוף מבין שלא יצליח להיפטר כל פעם מהגירוי, כי האדם כבר הופך זאת להרגל, והגוף מתחיל להסתגל אליו.
לגוף ישנה יכולת הסתגלות לתנאים לא טובים. למשל – אדם אשר מכניס למערכת העיכול שלו חומרים שהם בעצם לא חומרי מזון אלא חומרים שמגרים את הריריות של מערכת העיכול – הגוף לא יודע איך להתעסק איתם ולעכל אותם משום שהם אינם מזון (חומרים כימיים, חומרים משמרים, מתכות שנמצאות בכל מיני מוצרים…). כאשר חומרים אלו נכנסים למערכת העיכול הגוף מנסה בהתחלה לפלוט אותם החוצה באינסטינקטיביות, כפי שראינו לעיל, אך אם הגירויים הללו לא נפסקים והאדם מוסיף להכניס אותם לגופו יום אחר יום, הגוף מבין שאין לו ברירה והוא מסתגל.
מה שקורה בפועל במערכת העיכול, בתהליך ההסתגלות, הוא שהמערכת מפתחת רקמות מעובות שמטרתם להגן על הריריות הפנימיות במעי. כאשר דופן המעי מתעבה החומרים המסוכנים שהאדם מכניס דרך קבע לגופו לא יצליחו לעבור דרכו ולא יוכלו לחדור אל הדם ובכך לא ירעילו אותו. הגוף החכם הסתגל בכך שעיבה את הריריות במערכת העיכול שלו ובכך הגן על עצמו. על פניו נראה הדבר כי טוב. הגוף ייצר שכבת הגנה ובכך שמר על עצמו, אך למעשה עיבוי הריריות גורם לזה שחומרים טובים וחשובים שאמורים לחדור את הרירית במעי ולהיכנס דרך הדם לתאים (למשל – ויטמינים ומינרלים) לא יכולים לעבור את המחסום שנוצר והגוף לא מצליח להזין את עצמו בצורה בריאה. אדם שהריריות שלו מעובות לא יצליח לקלוט למשל ברזל. אמנם הוא לכול להזין עצמו בתוספי ברזל רבים אך שורש הבעיה אצלו היא חוסר יכולת הספיגה של הברזל בעקבות הריריות המעובות.
כך גם לגבי עישון. בפעם הראשונה שאדם שואף סיגריה לריאותיו הוא משתעל כי הגוף, באינסטינקטיביות, מבקש מייד לפלוט החוצה את החומר הרעיל. כאשר אדם ממשיך ומעשן הגוף לומד ומסתגל. גם כאן הוא מעבה את רקמת הריאות וכעת האדם יעשן בלא שהגוף יאותת שצריך לפלוט החוצה את הרעל. והרעל מצטבר…
דוגמה נוספת היא חוש הטעם שלנו. אם נאכל מזון מאד מתובל, חריף או מלוח או מתוק ב"אקסטרים", חוש הטעם שלנו יתעבה ונצטרך להוסיף עוד ועוד תיבול.
כך גם בנפש. למשל: ילד שצעקו עליו בפעם הראשונה – הוא יזדעזע וייבהל. אם הילד המסכן הזה יחטוף כל יום את אותם הצעקות – נפשו תסתגל לסיטואציה המרה, הוא ייפתח "עור של פיל", כלומר, יעבה את נפשו ויאטום את ליבו. כעת ניתן יהיה לצעוק עליו בדציבלים גבוהים יותר ויותר והוא לא יתפעל מכך. כך גם לגבי מכות. האם הדבר טוב? כמובן שלא. אך זהו מנגנון ההגנה אשר שומר עלינו.
כך גם אדם שאוזנו רגילה לשמוע קללות דרך קבע, הוא מתרגל לכך ואוזנו מתחספסת.
ולהבדיל, בשואה אנשים הצליחו להישמר ולשרוד בזכות חוק ההסתגלות החיותית.
ישנם אינספור דוגמאות למצבים בהם הגוף לומד להסתגל לתנאים הירודים ומעבה את עצמו הן בגוף והן בנפש על מנת לשרוד. לשרוד, אבל לא לשגשג ולצמוח.
מה עלינו לעשות כדי שנחזור לשגשג ולא רק לשרוד?
עלינו לרצות להחזיר את המצב לקדמותו, המצב בו הרקמות שלנו שוב דקות ועדינות. די לנו אם נתבונן בתינוק שמישהו בטעות מבהיל אותו, הוא לא רגיל לכך והוא קופץ באינסטינקטיביות ומיד פורץ בבכי. הוא נקי. הוא טהור והוא רגיש וטבעי כל כך.
תקופה של ניקוי, אם זה בגוף ואם זה בנפש תוכל להחזיר את המערכת למצבה הראשוני. לשאוף לחזור להיות תינוקות. רגישים בגוף ובנפש משום שעדיין חוק ההסתגלות החיותית עוד לא הוצרך לפעול.
הגוף ירגיש שהרעל כבר לא נכנס אליו והוא לאט לאט יסיר את שכבות ההגנה שעטה על עצמו.
הריריות במערכת העיכול יחזרו להיות דקות וויטמינים ומינרלים יעברו דרכם ללא הפרעה, הריאות יתנקו והנשימה תהיה יותר נקיה וצלולה, נפחית את התיבול ופתאום נגלה שגם פרי פשוט הוא בעצם מתוק וערב לנו מאד…
תקופה ארוכה בה נשתדל להתרחק מסביבה שבה הצעקות והקללות שולטים יגרמו לנפשנו לקלף את קליפות ההגנה, ופתאום נחזור להרגיש… לחוש ולגעת את החיים.
"שמור נא עלינו כמו ילדים…"