ארחיב בנושא השעון הביולוגי.
רבים מדבריי לקוחים מתוך ספרה המרתק של רחל יהלום על מדעי התזונה – "לבריאות"
כתבתי בעבר על השעון הביולוגי של מערכת העיכול. בקצרה אסכם ששעות היום הם השלב של הבניה (אנאבוליזם) ושעות הערב של הפירוק (קטאבוליזם).
למעשה, אחד מחוקי החיים המרתקים שלנו זה "הפעימה של החיים". אין מצב של סטטיות, אחרת נמות. ישנו זמן למאמץ וישנו זמן למנוחה ולאגירת כוחות מחודשים. גופנו זקוק לשינה כדי להטעין את עצמו מחדש, נשמתנו זקוקה להטענת מצברים ולכן יש לנו את השבת. כך גם לאיברים שלנו יש זמן של פעילות וזמן של מנוחה. הלב הפועם, הריאות הנושמות, מערכת העיכול הפועלת בצורה של כיווץ והרפיה ועוד ועוד…
היום נערוך היכרות עם השעון הביולוגי של כלל מערכות הגוף, נבחן מתי כל איבר נמצא בשיא פעולתו ומתי הוא נח. ברגע שנבין את זאת יהיה לנו קל יותר לדייק את זמני האכילה שלנו.
7:00-5:00 בבקר – המעי הגס
בשעות הבוקר המוקדמות הגוף מסיים את הבניה וההתנקות מהיום הקודם ולכן זוהי שעת השיא של המעי הגס, שהוא הקצה של כל מערכת העיכול. לשם מתנקזת הפסולת המחכה כבר לצאת. כאשר אנו מקיצים בבוקר אנו מתרוקנים בשירותים ומוזמנים להתחיל את היום החדש.
7:00-9:00 הקיבה
ברגע שהכנסנו מזון לקיבה, בין אם זה פרי או כל דבר אחר – הקיבה מתחילה לפעול ומעוררת איתה את שאר מערכת העיכול לפעולת שרשרת.
9:00-11:00 – לבלב וטחול
הלבלב – הבלוטה הגדולה העוטפת את התריסריון (התריסריון זהו צינור העיכול היוצא מן הקיבה) ומפרישה לתוכו אנזימים שונים ומיצי עיכול כדי לפרק את המזון להיות עיסה. עיקר חשיבותו של הלבלב הוא בייצור האינסולין המעביר את הסוכר מהדם לתאים וכך שומר על רמת סוכר מאוזנת.
הטחול – הבלוטה שיש בה את מאגר כדוריות הדם האדומות. היא ממוקמת במותן ימין. כאשר היא חשה צורך להגביר את כמות החמצן בדם היא מתכווצת ומשחררת כדוריות דם אדומות אשר נושאות את החמצן. (למשל – בשעת פעילות גופנית יש צורך ביותר חמצן לכן הבלוטה משחררת כדוריות יותר דם אדומות). בשעות 9:00-11:00, לאחר ארוחת הבוקר, נצפית פעילות יתר של בלוטת הטחול, מכאן שתהליך העיכול דורש הרבה חמצן.
11:00-13:00 – הלב
הלב הוא הראשון שמושך את מזונו מהדם העמוס עתה במזון. זו שעת השיא של הלב מבחינת המאמץ. הוא מזרים דם רב אל הקיבה על מנת לעכל את המזון. הסטטיסטיקה מלמדת שאחוז גבוה מהתקפי הלב מתרחשים דווקא בשעות אלו.
13:00-15:00 – המעי הדק
שעה זו היא תחילתו של שלב הספיגה. המזון אשר אכלנו בבקר עבר כבר מהקיבה למעי הדק ולשאר איברי הגוף. הספיגה כאמור מתרחשת בעיקרה במעיים. שעת ארוחת הצהרים האידיאלית היא בשעות הללו, כאשר הקיבה כבר התרוקנה מארוחת הבקר ומחכה להתמלא מחדש. התנועה של המעיים היא תנועת כיווץ והרפיה (פריסטליטקה), כאשר המזון עבר מהקיבה למעיים – התנועה הזאת מתחילה לפעול במרץ וממריצה לא רק את המעיים אלא את כל צינור העיכול מתחילתו ועד סופו.
15:00-17:00 שלפוחית השתן
המעיים הדקים כבר העבירו את המזון הראוי לכלי הדם ולתאים והפסולת שנותרה בהם מופרדת לנוזלים ומוצקים. המוצקים עוברים למעי הגס והנוזלים נספגים בדם ומועברים אל הכליות ואל לשלפוחית השתן לסינון. בשעות הללו נחוש צורך להתרוקן משום שהשלפוחית שלנו תהיה רווייה.
17:00-19:00 הכליות
אם השלפוחית התרוקנה פעמים אחדות במשך היום סימן שהכליות מתפקדות היטב ומסננות את הנוזלים שבגוף ביעילות.
19:-21:00 מחזור הדם
לאחר שסיימנו את אכילתנו היומית הדם כעת גדוש בחומרים טובים ועליו להעבירם הלאה.
21:00-23:00 ויסות הטמפרטורה
הגוף מכין עצמו לשינה. עייפות מתפשטת באיברים. מרכז השינה המוחי מאט את הפעילות הפנימית בכדי לאפשר לגוף להיכנס למצב של שינה. ניתן לחוש זאת ע"י הרגשה עדינה, יתכן ונחוש שקר לנו מעט יותר, ואכן ישנה ירידה קלה בטמפרטורה של הגוף.
23:00-1:00 כיס המרה
בשעה זו הגוף עובר משלב הפירוק והבניה לשלב סיום הבניה וסילוק הפסולת. בשלב זה הכבד בשיא ההתנקות ולשם כך הוא זקוק לנוזל המרה. (מטרת מיץ המה היא להמיס שומנים במערכת העיכול)
1:00-3:00 הכבד
הכבד הוא "בית החרושת הכימי" הגדול של הגוף. בשלב הזה הוא כבר העביר את רוב הפסולת והרעלים, אגר מה שצריך לאגור, בנה מה שצריך בניה וכו'… בשלב זה רוב הפעולות המורכבות של היום מאחוריו וכעת הוא יוצא למנוחה קלה. הכבד מטפל בין היתר גם באיזון הסוכר. לסובלים מבעיות סוכר – יתכן ובשעות אלו הם יתעוררו בכדי לחפש משהו לאכול.
3:00-5:00 הריאות
הגוף שנח בלילה מכין עצמו ליקיצה. בשעות השינה מתרחשות פעולות הגוף באיטיות. החום יורד מעט וגם הצורך בחמצן הינו מועט. אדם יכול לישון מכורבל בשמיכה ולא להרגיש כמעט שהוא נושם. בשעות היקיצה האדם מתחיל שוב לזוז, להתיישר, להימתח, ובהדרגה גם כמות החמצן עולה. לאלו הסובלים מאסטמה או מבעיות הקשורות לריאות השעות הללו עלולות להיות קשות וייתכנו בה שיעולים רבים.
מה הידע ששלחתי לכם תורם לכם?
אם נדע להתאים את זמני האכילה שלנו לזמני השעון הביולוגי של הגוף שלנו – המערכות יפעלו כסדרן. נאפשר להן את זמן המנוחה הראוי וכך הן יחזרו לפעולה נמרצת בשעות השיא שלהן. אך אם לא נקשיב לשעון הביולוגי שלנו ולא נלך לפיו נגרום למערכת להתבלבל, לעבוד קשה כשהיא זקוקה למנוחה ולהיפך. כמובן שאיננו רוצים להתיש את גופנו.
למשל – אם נאכל ארוחת ערב בשעה מאוחרת מערכת העיכול תיכנס לפעולה מחודשת כאשר למעשה היא כבר התעייפה וזקוקה לזמן המנוחה שלה.
אם נדלג על ארוחה בשעה שהגוף ממתין לה – המערכת שכבר הכינה עצמה לעיכול המזון תמתין לשווא.
אציין לסיום – המאמר הזה מדבר רק על השעון הביולוגי. בעתיד עוד ארחיב על כל איבר ואיבר באופן אישי ונערוך איתם היכרות עומק.