כעת נגלוש במורד הלוע אל צינור הושט.
הושט הוא צינור המתחבר לקיבה בדיוק בנקודה בה הוא חוצה את הסרעפת. לושט אין שום תפקיד של פירוק מזון או עיכולו, תפקידו היחיד הוא להעביר את המזון מן הפה לקיבה.
התנועה של הושט, כמו של כל איברי מערכת העיכול היא תנועה חד כיוונית, מלמעלה למטה. ההתקדמות של המזון באיברי העיכול נעשית בצורה פרלסטלטית, של כיווץ והרפיה, כיווץ והרפיה וכן הלאה…
המזון שנבלע עובר בושט עד שמגיע אל השוער, אשר נמצא בנקודת המפגש בין הסרעפת הקיבה והושט. השוער הוא כמו דלת חד כיוונית, כשהמזון נכנס פנימה הדלת נסגרת ולא מתאפשר מעבר חזרה אל צינור הושט.
אם אנחנו מקיאים, או אם יש לנו צרבת, או אם אנחנו גם סתם מגהקים – זוהי תנועה הפוכה והיא פועלת כנגד התנועה הטבעית של מערכת העיכול. כשיש מעבר בחזרה מן הקיבה לושט והשוער נפתח בחזרה – סימן שלא נהגנו כראוי עם גופנו.
גיהוקים, צרבות והקאות הם לא מחלה, אלה סימפטומים המצביעים שמשהו אינו מתנהל כשורה. ננסה למצוא מה השורש לסימפטומים הללו וברגע שנדע ממה הם נובעים נשתדל לתקן.
אחד הסימפטומים לתופעות הללו היא אכילת יתר.
עלינו לסיים את הארוחה כאשר מילאנו את הקיבה עד 3/4 מנפחה. בצורה שכזו יש למזון מקום להתערבל עם מיצי העיכול. דמיינו לעצמכם את מכונת כביסה שלכם. יש למלא את התוף של המכונה עד 3/4 מנפחה משום שכך יש מקום לבגדים שבה להתערבל ויש מקום למים לחדור אליהם ולנקותם. אם מילאנו את מכונת הכביסה לחלוטין לא יהיה מקום לבגדים להתערבל ולא יהיה מקום למים ולחומרי הכביסה לפעול, הם יישארו דחוסים, מבלי יכולת לזוז ומכונת הכביסה לא תצליח לעשות את עבודתה כראוי.
אם מילאנו את קיבתנו עד שאנו מרגישים "מפוצצים", הלחץ של הקיבה העמוסה יגרום ללחץ על השוער והוא עלול להיפתח. עודף אויר, גזים, חומצות קיבה ואף מזון יפרצו מן הקיבה למעלה בחזרה אל הושט בצורה של גיהוקים ואף הקאה.
מסקנתנו:
עלינו לסיים כל ארוחה בתחושה של שובע נעים. לא למלא את כרסנו יתר על המידה, לא לחוש "מפוצצים", להרגיש שהשארנו עוד מקום בקיבה.
אם באורח חיינו הקבוע אנו נוטים לסיים כל ארוחה מבלי להשאיר חלל פנוי בקיבה – לאורך זמן נוכל לגרום לשריר השוער להיחלש ולהתרופף, עד כדי בקע סרעפתי.
מהי צרבת?
צרבת היא תחושה שורפת בצינור הושט. מלבד הכאב, הצרבת היא ביטוי לנזקים בתוך צינור הושט. הרקמה העדינה עלולה להתפתח לדלקת ולהתנפח, וכשהיא מתנפחת יש קושי בבליעה משום שהקוטר של הצינור קטן.
ממה נובעת הצרבת?
הצרבת נובעת מחומצות שעולות מהקיבה, פורצות את השוער הסגור ועולות לושט.
בקיבה ישנם מיצי עיכול מאד חומציים, לכן לדופן הקיבה ישנה שכבת הגנה המיועדת לשמור עליה כנגד החומציות הזו. לעומת הקיבה, לושט אין את שכבת ההגנה הזו משום שלא אמור להתרחש בו שום תהליך של עיכול, זהו בס"ה צינור מעבר של המזון מהלוע לקיבה, לכן, כשהחומצות מגיעות אל הושט הן מעכלות את הבשר שבו, פוצעות אותו ועושות בו כיבים.
אם נלך לרופא ונתלונן על תחושה של צרבת הוא ייתן למטופל תרופה סותרת חומצה, כמו "טאמס" וכדומה.
התרופות הללו אמנם מרגיעות את תחושת הצרבת באותו הרגע שנוטלים אותן, אך לטווח הארוך הן מזיקות. התרופות סותרות החומצה לא מטפלות בבעיה משורשה אלא רק בסימפטום של הצרבת ולאחר כמה שעות מנטילת התרופה תחושת הצרבת תופיע מחדש. התרופות הללו אינן מרפאות אלא רק מנציחות את הבעיה, ואף גרוע מכך, לטווח ארוך הן גורמות להחרפה של הצרבת.
אמנה לפניכם מספר סיבות להחרפת המצב בנטילת תרופות סותרות חומצה:
1. יש לדעת שהתרופות סותרות החומצה הניתנות לחולים מתבססות לרוב על ביקרבונט.
הביקרבונט הוא בסיסי וחומצות הקיבה הן חומציות, ברגע שחומצה נפגשת עם בסיס נוצר מלח. האם נרצה במצב של צרבת להכניס מלח למערכת? המלח יגרום לנו לפעולה הפוכה של הרגשת שריפה, כמו זריית מלח על הפצעים…
2. בנטילת ביקרבונט נוצר גז דו תחמוצת הפחמן. ידוע שתכונת הגזים היא לעלות למעלה. הגזים לוחצים את תוכן הקיבה כלפי מעלה. אם יש לחץ כלפי מעלה השוער נפתח ותוכן הקיבה עולה אל הושט.
3. חומצות הקיבה חשובות ביותר כי הן מיועדות לפרק את החלבונים. ברגע שנטלנו סותרי חומצה ניטרלנו את החומצות הללו וגרמנו להן לא לפעול. בלעדיהם החלבונים לא יוכלו להתפרק כמו שצריך.
בבריאות הטבעית אנחנו מחפשים את השורש לבעיה, ברגע שמצאנו את השורש לצרבת נוכל לטפל משם. בצורה שכזו לא נטפל בסימפטום אלא בגורם לבעיה. כשנטפל בגורם – הסימפטום ייעלם מעצמו.
בפעם הבאה אכתוב מה הסיבות העלולות לגרום לצרבת וכיצד הבריאות הטבעית מטפלת בהם מהשורש…
הסיבות לצרבת:
- שינויים מבניים:
- שרירי בטן עליונה רפויים וחלשים
- כֶרֶס עלולה לדחוק את הסרעפת כלפי מעלה וכפועל יוצא גם הקיבה מתרוממת ועולה כלפי מעלה.
- יש גורמים לצרבת שמופיעים לפני התחנה של הושט. אלו הדברים שמכניסים לפה והם יוצרים חומציות, כגון: קפה, אלכוהול, עישון, תרופות, מלח, מאכלים חומציים (פירות הדר, פירות בוסר).
- יש גורמים לצרבת שמופיעים אחרי התחנה של הושט, וזה כל מה שעולה מן הקיבה.
דיברנו כבר על אכילת יתר וגם על הגזים העולים כלפי מעלה.
הטיפול הטבעי בצרבת:
צרבת, כמו כל מחלה, היא סימפטום.
ברגע שנגלה את השורש של הבעיה נוכל לסלק את הסיבה והצרבת תיגמר.
לאחר שמצאנו את השורש לבעיה ננסה לרפאה:
- עלינו לפתח את שרירי הבטן שלנו ולהתאמץ להוריד את הכרס.
- כדאי להימנע מללבוש בגדים הדוקים, שלא יגרמו ללחץ כלפי מעלה.
- לא רצוי להישכב במצב מאוזן אחרי האוכל אלא להישאר במצב מאונך, יחד עם כוח המשיכה.
- להימנע לצרוך דברים הגורמים לצרבת, כפי שהזכרנו.
- עלינו לדעת שמיצי העיכול המופרשים בקיבה מותאמים לסוג המזון אותו נאכל.
ככל שנאכל מזון יותר חלבוני יופרשו אל הקיבה חומצות יותר חזקות לפירוק המזון.
פירוק החלבון מצריך סביבה מאד חומצית וכשהמערכת תזהה שנכנס אליה חלבון יופרש הורמון הגסטרין, אשר תפקידו הוא להפריש חומצה מלחית (HCl) ופפסינוגן. החומצה המלחית והפפסינוגן הם אלו אשר יוצרים סביבה חומצית חזקה של 2 PH!
חומצות אלו עלולות לעבור דרך השוער ולהגיע אל הושט.
בבואנו לרפא את הצרבת נצטרך להסיר לתקופה מסויימת מזון חלבוני מרוכז על מנת שלא נגרום להפעלה של סביבה חומצית.
המזונות אשר יוצרים את החומציות הגדולה ביותר אלו הם המזונות מן החי (בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב וביצים).
בנוסף, נסיר את המזונות הנוספים הגורמים לחומציות, אותם רשמנו בסיבה מספר 2.
נזכור תמיד שהתרופה הכי טובה היא לזהות את הסיבה למחלה, ברגע שמצאנו את השורש ונסיר את הסיבה – תיגמר המחלה.