הגוף שלנו מסוגל לאגור סוכר בצורת אגירה הנקראת גליקוגן. הגליקוגן זו שרשרת ארוכה של רב-סוכר הנאגרת אצלנו בכבד ובשרירים ומשאירה אותנו מלאים באנרגיה עוד שעות רבות אחרי הסעודה.
אם אכלנו ארוחת ערב משביעה בשעה 19:00 הגוף שלנו מסוגל לאגור את הגליקוגן עד לשעות הבוקר המאוחרות של היום שלמחרת. אם אכלנו ב-24:00 הגליקוגן יסיים להתפרק רק בשעות הצהרים.
הכלל בבריאות הטבעית הוא שעלינו להתחיל לאכול מחדש רק משעה שהגליקוגן שבגופנו התפרק כמעט לחלוטין.
ישנה חשיבות גדולה להכניס מזון חדש למערכת רק כאשר המערכת התנקתה, אם אכלנו ארוחת בוקר כאשר הגליקוגן מהיום הקודם טרם התפרק הסוכר עלול להיאגר כשומן. זהו כמובן טיפ חשוב מאד לכל מי שרוצה לרזות!!!
כיצד נדע שהגליקוגן התפרק – רק כאשר נחוש רעב. כל עוד איננו חשים תחושת רעב אמיתית סימן שהסוכר מיום האתמול עדיין נשאר ואין לגוף צורך להכניס אליו שום דבר. (תחושת רעב אמיתית חשים בהרגשת כאב עדין בפה ולא בקרקורי הבטן שאנחנו רגילים לשמוע. הקרקורים שאנחנו שומעים בבטן זאת היא מערכת העיכול שפועלת בצורה של פרלסטלטיקה, כלומר – כיווץ והרפיה של צינור העיכול, אך אין זו תחושת רעב).
המהות הנפשית:
ישנה גם מהות נפשית בהתרוקנות מהיום הקודם – להשתדל שלא לאגור בנפשנו רגשות קשים, מתחים, כעסים ולחצים אלא להשתדל לקום אל היום החדש בלי מטענים נפשיים.
לסיכום: נתחיל לאכול רק משעה שאנו חשים רעב, וזהו הסימן לכך שהמאגרים התרוקנו ואנחנו מוזמנים למלא אותם בחזרה.