גנטיקה

מטופלים שפונים אליי לייעוץ בבריאות טבעית מציינים שהמחלה אשר בה הם רוצים לטפל היא תורשתית ועוברת אצלם במשפחה מדור לדור.

הבריאות הטבעית אומרת שגנטיקה היא הפוטנציאל. אם הוא יתממש ואם לא – זה כבר תלוי בבן אדם עצמו, כיצד הוא שומר על גופו ועל נפשו. במידה וישמור – לא תתפרץ אצלו המחלה הגנטית הזו אך במידה ולא ישמור – כאן הגנטיקה נכנסת לתמונה.

אדם שרמת הסוכר שלו בדם גבוהה לא יכול להתחיל לקחת אינסולין ולהאשים את אמא שלו שהורישה לו את הסוכרת. אם הוא יאכל בצורה נכונה אין סיבה שמדדי הסוכר סתם כך יעלו. עליו לקחת אחריות על חייו ולהקפיד על אורח חיים בריא (אכילה נכונה, פעילות גופנית, רוגע נפשי וכו'…). אכן את הפוטנציאל לסוכרת הוא קיבל בירושה מאימו, אך בידיו לבחור אם הפוטנציאל הזה יתממש או לא.

אדם שסובל מעודף משקל ונראה שגם אימו וגם סבתו סובלים מאותה הבעיה יכול כרגיל להאשים את הגנטיקה. במידה מסויימת אנו רואים שהוא צודק, משום שכל המשפחה נראית כזאת. לפעמים כדאי לבחון את הבעיה דרך הצלחת. סוג הבישול עובר בירושה מדור אל דור. אם הסבתא אוכלת כל היום מטוגן והבן אוכל כל היום מטוגן, כמובן שגם הנכד אוכל את אותו הדבר ומכיוון שכך – הפוטנציאל התממש. אדם עם פוטנציאל גנטי של השמנה יצטרך להקפיד על אורח חיים בריא אף יותר מאחרים אך האחריות היא בידיו.

אדם שגדל כל חייו בבית מאד לחוץ יכול להמשיך להיות אדם לחוץ גם בהמשך חייו ולתלות את הלחץ שלו בהאשמה שכך גדל. אך אם אותו אדם ייקח אחריות על חייו ויחליט שהוא רוצה לשנות את דפוסי ההתנהגות של חייו עד כה – הוא יהיה מסוגל לכך, גם אם זה לא פשוט בכלל לשנות דפוסים. הוא יחפש עבודה רגועה, יחפש לגור במקום רגוע, יעשה תרגילי הרפיות ונשימה וכו'… ודאי שאם יתאמץ הוא יצליח להתרחק מאותו הפוטנציאל של הלחץ.

לסיכום:

לכל אדם יש פרופיל גנטי, אך עלינו לזכור שגנטיקה היא פוטנציאל בלבד.

לכן אדם צריך לקחת אחריות על חייו ולא לתלות את מחלותיו בגנטיקה.