הגוף שלנו שואף כל הזמן לאיזון, הן איזון בגוף והן איזון בנפש.

מבחינת הנפש – ההשתדלות שלנו היא לא להתפעל יתר על המידה. לא לתת לרגשות להוביל אותנו. לא לשקוע בעצב גדול וביאוש אך מאידך – לא להיות בשמחה מתפרצת ובלתי נשלטת. השאיפה היא להיות מאוזנים. אם יצאנו מאיזון נפשי – נפשנו עלולה חלילה להתמוטט. עבודת האיזון היא עבודת החיים….

מבחינת הגוף – גופנו מנסה כל העת לשמור על איזונים. בשפה המדעית נקראת התופעה בשם "הומאוסטזיס".

הומאוסטזיס זוהי פעולה חוזרת של השבת שיווי המשקל ושמירה על יציבות המערכת. כשיש איזון ישנה בריאות, כאשר האיזון מופר ישנה מחלה.

אחד מהאיזונים העיקריים של הגוף הוא שמירת האיזון בין שני סוגים של תרכובות כימיות בגופנו והם החומצות והבסיסים. האיזון ביניהם חייב להתקיים בכל נוזלי הגוף – בדם, ברוק, בשתן ובנוזלים שבין ושבתוך התאים.

המדד אשר מראה לנו אם גופנו נוטה לבסיסיות או לחומציות נקרא – PH. ה- PH נמדד בסולם שבין 0-14. השאיפה שלנו היא להימצא בדיוק באמצע הסולם, כלומר שהערך יהיה 7. ערך נמוך מ-7 נחשב חומצי וערך גבוה מ-7 נחשב בסיסי.

חוסר איזון בין חומצה לבסיס עלול לגרום לאחד משני המצבים:

אם מצטבר בגופנו עודף של בסיסיות (PH גבוה מ-7) תהיה לנו בסֶסֶת.

אם מצטבר בגופנו עודף של חומציות (PH נמוך מ-7) תהיה לנו חמֶצֶת.

למעשה, המקור העיקרי לחומרים חומציים ובסיסיים מגיע מהתזונה.

תזונה מערבית רגילה מובילה אותנו לרוב למצב השני – לחמֶצֶת.

תזונה המכילה מזון מתועש, סוכר, קפאין, מזונות מזוקקים, הרבה חלבונים ושומנים מרוכזים, הרבה מזון מהחי, הרבה דגנים וכו'… יוצרים חמֶצֶת.

תזונה המתבססת על פירות וירקות יוצרת איזון נגדי.

אין כמעט אנשים בעולם אשר חולים בבסֶסֶת, לעומת זאת, אין כמעט אנשים בעולם שלא חולים בחמֶצֶת.

למעשה, רוב האנשים חולים במחלה הנקראת – "חמֶצֶת כרונית קלה". כשהם צעירים המטבוליזם שלהם (חילוף החומרים) הוא עדיין תקין אך כשהם מתבגרים המערכות בגוף נעשות מותשות, זאת משום שהן עובדות קשה עד מאד על מנת לאזן את החומציות הרבה שנכנסת אליהם (הכליות, הלב, הכבד, הלבלב, העור, הריאות, מערכת העיכול וכו'…).

לעיתים לא נוכל להבחין בכך שגופנו הוא חומצי, זאת משום שהגוף החכם שלנו עובד על כך שיהיה תמיד באיזון.

למשל – בבדיקות דם ערכי ה- PH יהיו -7.4 (מעט לכיוון הבסיסי). לדם שלנו חייבים להיות ערכים כאלה. סטייה קטנה מהערכים הללו ואנו עלולים למות!!! לכן אם לאחר אכילה הדם שלנו הפך לחומצי – הגוף מעביר לו מיד סידן (שזהו מינרל בסיסי), על מנת לבסס ולאזן את הדם מהחומציות. הגוף לוקח את הסידן אל הדם ישר מן העצמות (שם מצוי סידן בשפע), ובזכות הסידן הדם חוזר לאיזון.

בבדיקות דם נראה כאמור PH מאוזן, אך גופנו יתחיל לאט לאט לפתח אוסטאופורוזיס, שזה – בריחת סידן מהעצמות. הסידן לא בורח לו מהעצמות סתם כך, הגוף פשוט לוקח את הסידן אל הדם כדי להציל אותנו ממוות. גופנו החכם עושה "סדר עדיפות" ובוחר להעביר את הסידן למקום האקוטי ביותר.

אם כן, השורש לרוב המחלות שלנו נובעות מחוסר איזון בין חומצות לבסיסים בגופנו.

ראשית, עלינו להבין את השורש של המחלות, אחר כך ניגש למלאכת התיקון, כי כאמור, מטרתנו היא להיות מאוזנים. הן בגוף והן בנפש.

מתח וחומציות:

הידעתם שמעבר לתזונה, גם לחץ נפשי גורם לעודף חומציות בגופנו?

גם אם נאכל את המזונות יוצרי הבסיסיות הגבוהה ביותר ובכמות מרובה ביותר אך נהיה במצב נפשי לחוץ ומתוח גופנו עלול להיות חומצי.

במצב של סטרס גופנו מגיב בצורה של "הילחם וברח", ממש כמו זברה הנמלטת מאריה המנסה לטרוף אותה. לשם כך בלוטת האדרנל מפרישה הורמון בשם קורטיזול שגורם לגוף להיות דרוך. הדבר מתבטא בהגברת הדופק, הזרמת דם מהירה, הזעה וכו'… הקורטיזול יוצר בגוף תגובה חומצית.

ההבדל בין הזברה לבינינו הוא שלאחר שהזברה הצליחה להימלט משיני האריה גופה חוזר למצב של רגיעה, בעוד שכשאנחנו מצויים בסטרס אנחנו יכולים להימצא במצב הזה שעות רבות, ימים רבים ואף חודשים ושנים, דבר הגורם להתשת המערכת ולעליית חומציות הגוף.

ראינו אם כן, שהחומציות יכולה לנבוע גם מהמצב הנפשי שלנו.