אגוזים ושקדים

המגוון שלהם הוא רחב – שקד, לוז, פקאן, מלך, ברזיל, פיסטוק, קשיו וכו'…

בשונה משאר הפירות, האגוזים והשקדים למיניהם הם למעשה הגרעין של הפרי. ברוב הפירות הגרעין נמצא במרכז הפרי ואנו אוכלים את השכבה העוטפת את הגרעין. לדוגמה – הגרעינים של האפרסק, התפוח או המשמש נמצאים במרכז הפרי ואנו אוכלים את השכבה שמסביבו.

כאשר אנו אוכלים אגוזים או שקדים, אנו אוכלים את הגרעין של הפרי, הגרעין הוא בעצם התמצית של הצמח. שם נמצא הריכוז של השומן, החלבון, המינרלים, האנזימים וכל החומרים הנדרשים כדי להצמיח עץ חדש. לכן כל-כך בריא לאכול מהם משום שהם מכילים את כל הטוב הזה.

אציין שהאגוזים והשקדים למיניהם מכילים שומן בלתי-רווי, (שזה שומן בריא וטוב שהגוף יודע להשתמש בו) אבל עלינו לדעת שאסור לחמם אותם, (כמו פיצוחים קלויים), אחרת השומן הבלתי-רווי שבהם יתחמצן ויהיה רעיל.

אציין עוד נקודה חשובה – למרות שהאגוזים והשקדים מכילים הרבה חלבון זמין וטוב הם מכילים בעיקר שומן (בממוצע כ-80% שומן). למרות שהשומן שלהם הוא בלתי-רווי, עדיין זה שומן ולכן יש לצרוך מהם במידה. הכמות הסבירה לאכול מהם – עד חופן ביום.

אגוזים ושקדים משרים במים לפני אכילתם. מדוע?

סיבה ראשונה – קליפת האגוזים והשקדים מכילה חומצות חזקות. הקליפה מגינה על הגרעין מפני חרקים וחיות נוספות ומפני פגעי טבע שונים (הגרעין הוא כאמור פרי השקד או פרי האגוז). בקליפת השקד, למשל, יש ציאניד, שזה רעל חזק מאד. ההשריה מנטרלת את החומצות הללו. בזכות ההשריה אין צורך לקלף את הקליפה של השקד. (אני משתדלת לא לקנות שקדים קלופים אלא את אלו עם הקליפה, משום ששקדים בלי קליפה עברו תהליך כימי להסרתה).

סיבה שניה – מטרת החומצות החזקות שנמצאות על הקליפה היא למנוע או לעכב נביטה. ברגע שהמים חודרים לתוך הגרעין הוא מתחיל לנבוט. ישנו מנגנון הישרדותי של הטבע לעטוף את הגרעין כך שלא כל לחלוחית קלה (כמו טל) ישר תגרום לגרעין לנבוט. ההשריה תנטרל את החומצות החזקות מעכבות הנביטה אשר מרוכזות בקליפת הגרעין.

סיבה שלישית – שקד שלא הושרה במים מאד קשה ללעיסה. בעת ההשריה הגרעין נספג במים, הוא מתנפח ומתרכך ונעשה קל יותר ללעיסה. כמובן שמערכת העיכול שלנו תשמח גם היא בהשריה והיא תעכל ביתר קלות שקד מושרה. אבות המזון שבו (פחמימות, חלבונים ושומנים) יהיו יותר זמינים כי הם כבר התחילו להתפרק בתוך המים. ככל שנגיש למערכת העיכול שלנו מזון פחות דחוס כך העיכול יהיה יותר יעיל וטוב.

זמני השריה מומלצים:

שקדים – רצוי כ-8 שעות (לילה שלם).

שאר האגוזים – כ-6 שעות.

קשיו – כשעתיים (הוא מתרכך הכי מהר).

הזמנים הם בערך. אם השרנו שעה או שעתים יותר או פחות מהזמן הרשום – לא קרה כלום.

אגוזים ושקדים שהושרו יכולים להישאר במקרר עד כשבוע בכלי סגור.

ניתן להשרות כמות גדולה ולהקפיא.